<h1>שבלי הלקט הקצר דין ניקור ירך של חיה סימן י"ט</h1>
<h2>דף פט:</h2>
תשובת רבי יצחק לוויה לרבינו שלמה זצ"ל, על ניקור ירכי חיה, כמו של שור וכשב ועז, וכל מה שאסור בירך הבהמה אסור בחיה בכל השוק, ובירך של מטה הימנו שקורין צינקרו"ן, וכן שומן של גיד הנשה, וכן בכנפי העוקץ, בוקא דאטמא, וכל הניקור כנגדה כמו של בהמה לפי [שהגיד ראשו נכנס תחת אותו העצם. ואם יש אדם שמפטפט כנגדו על דבר] שזה ראוי לנדותו, ונוטה הוא לצד מינות, לפי שלא חלקו חכמים בין חיה לבהמה אלא בחלבים הראוין ליקרב, אבל הגיד וכל הבא מכוחו אסור כשל בהמה, כמו ששנינו בפסחים [פ"ג ע"ב], העצמות והגידים ישרפו לט"ז וכו', ואמר רבא, לא נצרכה אלא לשמנוניתו. בני הזהר בדברי חכמים יותר משל תורה, דבשל תורה יש בהן עשה ולא תעשה, ודברי סופרים, העובר על דברי סופרים חייב מיתה. ומה ששנינו ישראל קדושים הם ונהגו בהם איסור, דברי סופרים הם, לפיכך יש להחמיר עליהם. וזו תשובת רבינו יצחק ב"ר יהודה שהשיב לרבינו שלמה זצ"ל. על ניקור הצבי והאיל, על ידי היה מעשה, וכבר הייתי יושב בביתו של רבי, ונקרו לו איל לצורך סעודת בתו, וראיתי שלא נקרו מן הירך כי אם גיד הנשה, ורבינו היה מתעסק בדברים אחרים ולא הרגיש בדבר, והיה לבי נוקף אם אומרה, שלא אהיה כמורה לפני רבי, ואם לא אומרה יבא הדבר לידי קלקול, ושאלתי לרבינו בלשון שאלה, איסור שומן של גיד הנשה ושאר גידים האסורים משום חלב, אם צריך ליטול מן החיה או לא. ואמר לי, ודאי נוהג בחיה, וישראל קדושים נהגו בו איסור, בין בחיה בין בבהמה, וכן שאר גידין האוסרין משום דם, וצוה למנקר לנקר ירך של איל כדרך שמנקרין ירך של שור, וכן הלכה למעשה. וכן השיב הרב ר' אביגדור כהן צדק נר"ו, שצריך לנקר הירך של צבי ואיל משום גיד הנשה, כמו ירך של בהמה, חוץ מחלב הקרב לגבי מזבח, כגון חלב הכליות. [שבלי הלקט דין ניקור ירך של חיה סימן י"ט]. השיב רבנו יצחק לוי לרש"י ז"ל, ניקור ירכי חיה, כמו של שור וכשב ועז, וכל מה שאסור בירך הבהמה, אסור בחיה, בכל השוק ובירך של מטה הימנו שקורין צינקרו"ן, וכן שומן של גיד הנשה, וכן בכנפי העוקץ בוקא דאטמא וכל הנקור בה כמו של בהמה, לפי שלא חלקו חכמים בין חיה לבהמה אלא חלבים הראויין ליקרב, אבל הגיד וכל הבא מכחו אסור כמו של בהמה. בני הזהר בדברי חכמים יותר משל תורה, דבשל תורה יש בהן עשה ולא תעשה, ודברי סופרים העובר על דבריהם חייב מיתה, ומה ששנינו ישראל קדושים נהגו בו איסור, דברי סופרים הם. לפיכך יש להחמיר עליהם. עוד תשובה שהשיב רבנו יצחק ב"ר יהודה לרש"י ז"ל על ניקור הצבי והאיל, על ידי היה מעשה, הייתי יושב בביתו של ר', ונקרו לו איל לצורך סעודת בתו, וראיתי שלא נקרו מן הירך כי אם גיד הנשה, ור' היה מתעסק בדברים אחרים, ולא הרגיש בדבר, והיה לבי נוקף אם אומרה שלא אהיה כמורה לפני ר', ואם לא אומרה יבא הדבר לידי איסור, אחר כך הסכמתי לשאול לר' בלשון שאלה, איסור שומן של גיד הנשה ושאר גידין האסורין משום חלב, אם צריך ליטול או לאו, ואמר לי וודאי נוהג בחיה, וישראל קדושים נהגו בו איסור בין בחיה בין בבהמה וכן שאר הגידין האסורין משום דם, וצוה למנקר לנקר ירך של איל כדרך שמנקרין ירך של שור. וכן השיב ר' אביגדור כהן שצריך לנקר הירך של צבי ושל איל משום גיד הנשה כמו ירך של בהמה חוץ מחלב הקרב על גבי המזבח כגון חלב הכליות.
